#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ו. מנין נלמד בבתו מאנוסתו 1) האיסור 2) העונש? (ג.)	1) אתיא הנה הנה. כתיב בקרא דאנוסה כי ערותך הנה, וכתיב בקרא דאישות שארה הנה, מה התם בתה כבת בתה דכתיב ערות אשה ובתה לא תגלה וגו' ואת בת בתה, אף באנוסה בתו כבת בתו.<br>2) אתיא זמה זמה לשריפה. כתיב בבתו מאשתו זמה היא, וכתיב בשריפה זמה היא באש ישרפו, מה להלן שריפה אף בבת אשתו שריפה. ובתו מאנוסתו כבר למדנו מהנה הנה שדינה כבת אשתו.	יבמות ג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ז. למסקנא מה הטעם לסדר העריות שבמשנתנו? (ג.)	תנא אלו שקרובות לו יותר שנה ראשונות. תנא בתו ובת בתו ובת בנו דקרובי עצמו ואין בכולן קרובות כאלו. ואגב שנקט שלשה דורות למטה ממנו נקט שלשה דורות למטה מאשתו והיינו בת אשתו ובת בנה ובת בתה. ואגב ששנה שלשה דורות למטה מאשתו שנה שלשה דורות למעלה מאשתו והיינו חמותו ואם חמותו ואם חמיו. ותנא אחותו מאמו ואחות אמו דקרובי עצמו יותר מכלתו, דכלתו אינה קרובתו אלא מכח קידושי בנו נאסרה עליו. ואגב שעוסק באסור אחוה שנה אחות אשתו ואשת אחיו מאמו ואשת אחיו שלא היה בעולמו. ואחר שנה כלתו.	יבמות ג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ח. מדוע כתב התנא 1) פוטרות ולא כתב אוסרות 2) מן החליצה ומן היבום ולא כתב מן החליצה? (ג. ותוס')	"1) דאוסרות משמע אפילו שלא במקום מצוה, לכן תני פוטרות שרק במקום מצוה.<br>2) דאבא שאול היא דאמר מצות חליצה קודמת למצות יבום. וביארו התוס' (ד""ה דמצות) דהשתא דקתני תרוייהו ושונה חליצה ברישא משמע דחליצה קודמת, אבל אי לא הוה תנא אלא חליצה לחודה לא הוה משמע מידי."	יבמות ג. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ט. מה המשנה באה למעט דתני ט""ו - ולא יותר, ותני הרי אלו - ולא יותר? (ג:)"	למעט דרב דאמר צרת סוטה אסורה ודרב אסי דאמר צרת אילונית אסורה. לרב ולרב אסי אי סבירא להו דהדדי חדא למעוטי צרת ממאנת וחדא למעוטי צרת מחזיר גרושתו, ואי לא סבירא להו דהדדי חדא למעוטי דחבריה וחדא למעוטי או צרת ממאנת או צרת מחזיר גרושתו.	יבמות ג:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	י. לרב לא נמנתה צרת סוטה במשנתנו משום שאינה בצרת צרה. והרי משכחת לה צרת צרה לענין בועל שנשאת לאחיו, דהא לענין בועל נמי טומאה כתיב בה כמו לענין בעל? (תוס' ג:)	"תירצו התוס' (ד""ה לפי) א. דכיון דלגבי בעל לא משכחת צרת צרה אין לנו להחמיר בטומאה דגבי בועל יותר מטומאה דגבי הבעל. ב. דדוקא בטומאה דכתיב גבי בעל הוי כעריות דכתיב בלשון לאו לא יוכל בעלה, אבל בבועל לא כתיב לאו אלא ונסתרה והיא נטמאה, ולכן אם נפלה הסוטה ליבום לבועל חייבת בחליצה ואינה פוטרת את צרתה."	יבמות תוס' ג:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יא. מדוע לא נלמד דעשה דוחה לא תעשה שיש בו כרת מעשה דיבום דדוחה לא תעשה דכרת דאשת אח? (תוס' ג:)	"תירץ ר""י (בתוד""ה לא) דשאני אשת אח דמצותו בכך, ואי אפשר בענין אחר לקיים מצות יבום, דאל""כ בטלת מצות יבום."	יבמות תוס' ג:		
